Sansui 9090DB - שובה של המפלצת

שיפוץ וינטאז' מיתולוגי

הגיע אלינו למעבדה לבדיקת טרום רכישה - אחד מהרסיברים הכי אייקונים בעולם הסטריאו וינטאז'. סנסוי 9090DB, הרסיבר הכי מפורסם של החברה בכל הזמנים.

לרוכש, רומן של חוסר ודאות עם היחידה הנידונה ולמוכר סיפור על כך שהיחידה היתה שייכת לסבו של חבר מיומה הראשון... שהיה לנו שקל על כל סיפור שכזה.

"תביא את המכשיר לבדיקה" אמרנו לרוכש. "נאמר לך מיד מה מצבו". ואכן הרסיבר הגיע לבדיקת טרום רכישה.

הדבר הראשון שעשינו בבדיקה היה לחבר את היחידה למגביל זרם, לתקוע את שני הפרובים של ה'פלוק' הנאמן ביציאות הרמקולים, ולבדוק מהי רמת ה-DC שנפלטת מהמכשיר שבאופן תאורטי, יכול להפריד את החלונות מהמסגרות שלהם.

350 מיליוולט. איזה אסון! מבחינתנו הבדיקה הסתיימה. שלום ותודה רבה - המכשיר מסוכן לרמקולים.

לא רצינו אפילו לחבר את המכשיר לרמקולי הצ'יקמוק של בדיקות החשודים במעבדה. 350mV הם מעל ומעבר למה שדרוש למעגל ההגנה של ה-9090DB כדי לנתק את הממסר מהרמקולים ולעצור את עישונם הפוטנציאלי בסלונו של הרוכש. זה לא קרה!

הממסר לא זז - מה שאומר, שגם מעגל ההגנה טעון בדיקה וככל הנראה שיפוץ. אבל... ניסינו להוריד את רמת ה-DC באמצעות הטרימרים היעודיים שעל גבי הדרייבר, אותו F-2624 מפורסם, וקיבלנו אפס תגובה.

מבחינתנו זה אומר שהדרייבר חייב בשיפוץ שכולל את החלפת כל הדיודות, בדיקת כל הטרנזיסטורים וסביר להניח שגם החלפה של מרבית הקבלים האלקטרוליטים. אולי גם הטרימרים עצמם עשו את שלהם

אנחנו מכירים את הדגם לא רע. אפילו די טוב. 9090DB שמתנהג כך הוא תיבת פנדורה של תקלות ובעיות שכולן קשורות לרכיבים ישנים ותקולים ויתכן גם של סדקים בלוחות ונזקים מבניים.

כמובן שלהתרשמות שלנו מהיחידה הנבדקת נוספה גם העובדה שמתג בורר הרמקולים (הגדול משמאל) היה שבור בצירו והכפתור ('נוב') נעלם כנראה עוד אצל הסבא.מה הבעיה - אה? זה בטח שום דבר!

לא באמת. 'נוב' כזה נמכר ב-$60 באי-ביי, והמתג הבורר עצמו נמכר בהרבה יותר. זהו חלק מתעשייה בזוייה של שחיטת וינטאז'. המשלוח דרך תכנית המשלוחים של אי-ביי, השערוריתית מבחינת הלקוח הישראלי, יכול בקלות לעבור את ה-200 ש"ח. לא תודה!

גם מכסה העץ מצופה הפורניר של ה'מפלצת' היה סדוק במספר מיקומים כשחתיכות מהפורניר חסרות, וזה לא נראה טוב. רגל אחת בתחתית חסרה וכבל הכח אמנם מקורי, אך הוא כבל אמריקאי דקיק משנות ה-70' עם מתאם ישראלי זול, שלא עונה על דרישות בטיחות מינימליות.

בשורה התחתונה יעצנו לרוכש שלא להסכים להצעת המחיר שקיבל, מפני שאין לכך שום הצדקה כלכלית, ושיעלה לו קרוב ל-2000 ש"ח כדי להחזיר עטרה לישנה.

מה עשה הרוכש? רכש את המכשיר! אמנם לא בסכום המקורי שביקשו, אבל עדיין... חתיכת הוצאה! מצד שני, עוד שנתיים הוא לא יזכור כמה זה עלה וסאונד של 9090DB תקין ממילא שווה כל שקל. אז עכשיו ל'עטרה' ול'ישנה'.

כל האלקטרוניקה בצד - נתחיל בקוסמטיקה

בניגוד לפוסטים קודמים, את זה נתחיל דווקא בכל מה שהוא לא אלקטרוניקה. ננקה את השולחן מכל המטרדים הקטנים שמשפיעים לרעה על הרושם שלנו מהמכשיר.

אנו נשלים את הרגל החסרה, נתקן את מתג בורר הרמקולים השבור, נעשה קצת צבע ופחחות למכסה העץ, נשלים ג'אמפרים חסרים, ונחליף את חוט החשמל המגוחך הזה שמתקשקש ל-DB מאחור כמו זנב של עכברוש.

רגל מעץ

את הרגל החסרה בתחתית המכשיר - כרסמנו עם כוסית פלדה מתוך לוח עץ, שהיה פחות או יותר בגובה של שאר הרגליים של המכשיר. אחר כך שייפנו את הפרש הגובה עם נייר זכוכית גס.

הבורר השבור

הבורר השבור הוא בעיה אמיתית. בורר חלופי אפשר אולי למצוא באי-ביי, בארה"ב. החלקים החלופיים של ה-9090DB יקרים והמשלוח מטורף. בנוסף, לא בטוח שכלל נמצא בורר. לעיתים צריך להמתין תקופה ארוכה עד שאחד צץ לו - ואז יש עליו קופצים נוספים.

בעיה נוספת היא שהבורר מולחם לכ-12 מוליכים, בכל מיני חיבורי אוזן עדינים וממש לא בא לנו להסיר את כל ההלחמות לצורך ההחלפה, ואז להלחים מחדש לבורר אחר.

בין הברירות שעמדו בפנינו היתה האופציה להזמין בורר חלופי. זהו הימור, משום שלא ידוע מצבו של החלופי. זה יקר משום שזה מגיע מארה"ב, וזה לוקח זמן רב. גם לא רצינו מפני שלא בא לנו להתעסק עם כל ההלחמות של הבורר.

אפשרות אחרת היא לפרק את הבורר, לשלוף ממנו את הציר השבור, ולנסות להחליף אותו בשלמותו עם ציר מפוטנציומטר אחר. לצערנו, לא מצאנו ציר ארוך מספיק, וזה שכן מצאנו (בגוויה של רדיו מנורות ישן) היה עבה מידי.

האופציה האחרונה, ומסתבר שגם הפשוטה ביותר, היא לנסות לקדוח את הגדם בציר הישן, ולהשחיל פנימה תותבת, ציר מפוטנציומטר תורם אחר. זה לא מחייב את הסרת ההלחמות או התעסקות מיותרת עם הבורר מחוץ למכשיר. רק שהכל תלוי במירכוז הקדח. אם לא ייקדח ישר - אין לזה סיכוי.

חרצנו צלב על פני הגדם בעזרת דרמל כדי שיהיה אפשר להתחיל קידוח במקדח 1 מ"מ בדיוק במרכז הצלב. השתמשנו במקדח ניירוסטה מקובלט. זה קודח אלומיניום כמו חמאה. אח"כ עברנו למקדח 2 מ"מ והעמקנו את הקדח לעומק של 2 ס"מ. סיימנו עם מקדח 4 מ"מ.

השתמשנו ברסיבר הכבד כשולחן עבודה, כאשר הבורר מוברג למקומו. מה יכול להחזיק אותו יותר טוב במקומו בשעת הקידוח העדין... חששנו משאריות שבבי מתכת ולכן כיסינו את משטח העבודה בסמרטוט.

לאחר הקידוח והניקיונות הנלווים, פירקנו פוטנציומטר בעל ציר בגובה 35 מ"מ. קברנו 20 מ"מ מתוכם בתוך הקדח לאחר כיסוי באפקוסי מתכות של JB-Weld. כאשר הדבק הזה מתייבש לאחר 24 שעות - הוא הופך חזק כמו ריתוך.

נגרות קוסמטית למתחילים

המכסה של ה-9090DB עשוי דיקט עבה ומצופה בפורניר בגוון אגוז אמריקאי. מכסה מושקע! אלא שהפורניר מתייבש עם הזמן וחתיכות ממנו (בעיקר בפינות) מתנתקות, נופלות, ויוצרות קרחות מכוערות. את זה נתקן בעזרת מילוי עץ.

כאשר הפילר מתייבש, ניתן לשייף אותו לגובה של הפורניר. זה עדיין לא בדיוק באותו גוון ובמרקם של הפורניר המקורי. כדי לטשטש את ההבדלים אנו משתמשים ב'זיגוג'.

זהו חומר שיוצר שכבה דמויית זגוגית על המשטח, כשבתאוריה היא שוברת את האור הפוגע במשטח בזוויות שונות שיוצרות אשלייה של עומק. בפועל זה פשוט יותר אלגנטי מצבע, ויותר קרוב לגוון המקורי.

גילינו בדרך הקשה שהחומר רגיש מאוד ללחות הקיצית התל-אביבית וממאן להתייבש לרמה שמאפשרת את שיופו והחלקתו לקראת שכבה חדשה. בחורף ניתן להשלים שתי שכבות ביממה, כאשר מספיקות 8 שעות לייבוש. בקיץ בתל-אביב? יצאה לנו הנשמה עד שזה התייבש!

זהירות! חאפרים היו כאן לפניך

במהלך העבודה גילינו שהרסיבר 'יד-ראשונה' של הסבא של המוכר (כן, בטח) כבר עבר כמה שינויים מעניינים. האחד יותר מטופש ומסוכן מהשני.

הראשון שבהם אינו משמעותי אך סר טעם ותועלת. מישהו עקף את האפשרות להפריד בין קדם-המגבר להגברה הסופית, והלחים חיווט מעקף בצד הפנימי של כניסות ה-RCA היעודיות. פשוט ביטלו את ההפרדה בין pre-out ל-main-in.

הסיבה לאלתור המטופש הזה היא ככל הנראה שזוג ה"ג'אמפרים", אותם מחברי 'U' שמגיעים עם המכשיר במקור, אבדו במהלך השנים. במקום לחבר כבלי RCA קצרים בין יציאת pre-out וכניסת main-in, מישהו חשב שזה רעיון טוב להלחים את הכל מבפנים...

אז ביטלנו את ההלחמות הפנימיות המכוערות האלה, ואילתרנו זוג ג'אמפרים חדשים - כמו שהתכוון המשורר.

ההתעקשות הזו אינה חלק מאיזה OCD טורדני, אלא מכיוון שהיכולת להפריד בין קדם-המגבר למגבר משמשת בעלי 9090DB רבים בשרשור רכיבים והפיכת הרסיבר למגבר כח אימתני. בעיקר, משרתת ההפרדה הזו אותנו, בבדיקות מעגלי בקרת הטון וקדם המגבר.

?Born in the USA

כבל הכח המקורי נזרק לפח האשפה לפני שצילמנו אותו. מדובר בכבל דו-גידי דקיק עם פלאג דו-להבי אמריקאי, שעליו הולבש מתאם ישראלי. היחידה עצמה היא רב מתחית, כלומר אפשר בקלות לעשות לה הסבה ממתח אמריקאי לישראלי.

לנו נראה שזה בדיוק מה שעשו.

אם אתם שואלים אותנו - היחידה הזו יובאה מארה"ב - וחוץ מאשר הסבת מתח באמצעות הבורר מאחור, לא נעשה בה כל שינוי. הדבר הכי ישראלי במכשיר הזה הוא החאפרים שהתעסקו איתו במהלך השנים. עוד על כך בהמשך.

כל המכשיר הזה מריח USA. מנגד ה-3.3 מגה-אוהם בין הניוטרל לשלדה, דרך החיווט הישיר לשקעי השירות, וכלה בכבל הכח המצ'וקמק - שלא לדבר על ערכי הנתיכים שמתאימים רק ל-110 וולט...

לא נראה לנו שהיחידה הזו היתה עוברת תקינה ישראלית - גם לא בשנות ה-70'.

אז עשינו ליחידה גיור. ביטלנו, חיווטנו, החלפנו - ועכשיו יש ל-DB כבל כח תקני 11 אמפר עם ראש יצוק ללא צורך במתאם רופס בשקל וחצי, עם הארקה לשלדה.

עכשיו הכל בטיחותי ומוכן להתחלת עבודה.

למנה העיקרית - שיפוץ הדרייבר F-2624

הדרייבר הוא המגבר! כל מה שלפניו, אחריו ומצדדיו לא מעניין. לפניו בקרי הטון ומעגל הדולבי - אחריו רק הטרנזיסטורים הסופיים. הכל בטל בשישים לעומתו. האופי, הסאונד, הייחודיות של ה-9090DB, כמעט הכל קשור ללוח הספציפי הזה.

ה F-2624 הוא לב ליבו של הרסיבר. מצבו הבריאותי של כל הרסיבר תלוי בדרייבר.

לדרייבר של ה-9090DB יש מספר 'מחלות' מוכרות שחלקן משותף לרבים מהרסיברים של התקופה. העיקרית בבעיות היא בעיית נגדי הנתיך.

נגדי הנתיך (צבע כחלחל בתמונות) היו רעיון נפוץ בשנות ה-70'. העיקרון היה שהם משמשים כנגדים - אך גם כנתיך (פיוז) בעת הצורך במטרה להגן על חצאי מוליכים רגישים במעלה המעגל.

הרעיון היה טוב - הביצוע פחות. 'נתיך', למען האמת, הוא אמצעי הגנה די גרוע. עד שהוא נשרף ופותח את המעגל, הנזק כבר נגרם. נתיכים ברוב המקרים הם איטיים מידי. במקרה הנידון הנגדים הנתיכיים לא רק שהיו דרעק של נתיכים, הם גם לא היו נגדים טובים.

במהלך השנים הסתבר שהנגדים הנתיכיים מאבדים את ההתנגדות בכל מיני דרכים, בעיקר בזחילה כלפי מעלה, אך יש כאלה שמשום מה, דווקא זוחלים מטה. זה מסוכן כך או כך, ורוב הנזקים הכבדים לדרייברים של 9090DB נובעים מ'נתיכיים' תקולים - ולכן כל נגדי הנתיך המקוריים - דינם נחרץ.

את נגדי הנתיך הישנים אפשר להחליף בנגדי תחמוצת מתכות (MOX) מודרניים. אנחנו אוהבים את הנגדים של KOA Speer.

בעייה נוספת קשורה לדיודות יישור ישנות שקשה מאוד לדעת אם הן תקינות תחת עומס. זול וקל להחליף את כולן. אין מספיק חלקים בשקל כדי לקנות דיודת 1N4148 מודרנית חדשה אחת, והן נמכרות בסלילים בכמויות מסחריות בכסף קטן. לא משתלם לבדוק את הישנות. פשוט להחליף בחדשות.

שתי דיודות בעיתיות במיוחד ב-F-2624 הן ה-VD-1212 הכדוריות האדומות המנוקדות (ממש למטה, במרכז הלוח). הן שייכות לעידן הדינוזאורים ויש להן נטייה להרוג את כיוון הביאס על הדרייבר.

אי-אפשר למצוא חלופות משום שהן נכחדו מזמן (וטוב שכך), אבל שתי דיודות 'לחם וחמאה' מסוג 1N4148 בטור הן חלופה הולמת לכל VD-1212 ישנה.

במידה ואין חצאי מוליכים נוספים (טרנזיסטורים) תקולים, רצוי לבדוק ולהחליף את הקבלים האלקטרוליטים על הדרייבר. אין צורך לעשות זאת באופן גורף. סנסוי השתמשו בקבלים מצויינים בדרך כלל, בעיקר אלה של Nippon Chemi-con אך לכל קבל אלקו יש אורך חיים וזמן עבודה קצוב.

שימו לב שקבלי האודיו הכתומים של ELNA, שסנסוי הרבו להשתמש בהם בנתיב הסיגנל, הם קבלים מצויינים שנמדדים יפה גם ביחס לקבלים מודרניים. הם לא עובדים קשה ולכן בדרך כלל אינם דורשים החלפה.

בעיה אקוטית נוספת היא הטרימרים החצי-פתוחים המצויים על גבי הדרייבר, שניים לכל ערוץ, אחד לביאס ואחד לכיוון רמת DC. הם נוטים לפתח נקודות מתות בעקבות חימצון, והם מסוגלים להרוס לנו את היום עם נזקי זרם גבוה בהליך כיוון ביאס בלתי-זהיר.

במקרה שלנו הם דווקא נראו במצב חדש, נמדדו והתנהגו יפה, אז השארנו אותם בפנים.

שיפוץ מעגל ההגנה - לוח F-2657

הדבר הזה קבור בתוך המכשיר כמו בצל עם הראש למטה והרגליים למעלה, מסובך בלפחות תריסר חיווטים. לא התעצלנו! שלפנו אותו החוצה.

באופן די סטנדרטי בדקנו והחלפנו קבלים אלקטרוליטים ישנים, מספר נגדים שלא באו בטוב למד ה-LCR שלנו, ושיפצנו את הממסר (ריליי).

כן! שיפצנו ריליי. ממסר ה-24 וולט המקורי של Omron הוא רכיב יקר, ולא התחשק לנו לספוג (שוב) משלוחה מ'מאוזר' ארה"ב. אז שיפצנו. כי אפשר!

לאחר שפירקנו את הממסר מהלוח ולאחר שפתחנו אותו בעדינות שיא (אל תשאלו מה קורה כשלא מקפידים על כך והמברג החד פוגש את הסליל העדין), יכולנו לגשת למגעים של הממסר.

הרעיון של שיפוץ ריליי הוא לנקות את המגעים שלו. הם מאוד עדינים ובמשך השנים עלולים להתכסות בפיח ולאבד את תכונות המוליכות שלהם.

אנחנו מנקים מגעי ממסרים בעזרת כרטיסי ביקור של טורדנים למיניהם שמתעקשים להשאיר לנו אותם. אנו פורסים אותם לרצועות דקות, טובלים בנוזל ניקוי ומעבירים בין המגעים הצמודים של הממסר. כמה חזרות על הטריק הזה - והפיח נשאר על הכרטיס.

בתמונה ניתן לראות פס דקיק מאוד של פיח שהשתחרר מהמגעים של הממסר הזה. הוא היה במצב טוב. בדרך כלל רואים בבירור פס שחור של פיח מרוח על הלחות שמותיר מנקה המגעים על גבי רצועת הנייר.

ובנוסף לניקוי הממסר, החלפנו מספר נגדים ישנים שסטו מערכם המקורי, החלפנו מספר קבלים אלקטרוליטים שלא נמדדו טוב, וביצענו נקיון כללי.

כמעט ושכחנו... כמו בשיפוץ כל לוח ינטאז': חידוש הלחמות. מרק טויין היה מספר לכם כמה זה כיף, אבל אנחנו נרדמנו באמצע המשימה המרתקת הזו, בערך אחרי ההלחמה ה-200.

אחר כך נשאר להחזיר את הלוח למקום הצפוף שלו הפוך ביחידה, עם כל החיווט שלו - שזה ממש תענוג וקלי-קלות וגזל לנו רק חצי יום עבודה.

שיפוץ ספק כח - לוח F-2656

תכל'ס ספק כח או שמוציא את כל המתחים ב-DC נקי ואז הוא תקין - או שלא. אם לא - צריך לדבג אותו, למצוא את התקלה, לתקן אותה ולחדש את הלוח. אם כן, אפשר פשוט ישר לחדש אותו. מה אתם חושבים קרה לנו?

קרה לנו משהו מוזר. הכל עבד! נמדד כמו שצריך, נראה על הסקופ כמו שצריך, הכל טוב. עד שנתקלנו בזוג נגדים בערך של 3.3 אוהם. ממש לא ערך שאמור להימצא שם! ואז הסתכלנו על צידו השני של הלוח. הממ...

ואז גילינו צבר של שלושה נגדים מצידו השני של הלוח. כולם 3.3 אוהם מחוברים במקביל. קונפיגורציה שכזו נותנת ערך של אוהם אחד וקצת עודף עשרוני. ואז נפל לנו האסימון...

למישהו לא היה נגד 1 אוהם בהספק של חצי וואט - אז הוא פשוט הרכיב אחד כזה. שניים למעשה. שני נגדים במקביל מלמטה, בתוספת נגד במקביל מלמעלה, כולם באותו ערך - ואנחנו מקבלים שליש מהערך של כל אחד מהנגדים - והרי לנו נגד 1.1 אוהם. טריק מכוער אבל עובד.

שנייה אחת בבקשה! בואו נעשה שידור חוזר ונצפה בזה שוב.

ראיתם מה שאני ראיתי? לא? צודקים! גם אני לא שמתי לב לזה משום שזה נראה כל-כך סנסוי... בואו נראה שוב בלי הסחת הדעת של הנגדים:

הנה רמז אחרון:

מישהו פשוט עקף את הפיוזים השרופים עם חוט ברזל! עשה עבודת הלחמה יפה. נראה מקורי - אבל רחוק מכך. אנחנו חושבים שמי שעושה דברים כאלה הוא דביל או פושע או שניהם ביחד!

למה שמישהו ירצה לעקוף את אמצעי ההגנה האחרון שנשאר לפני שריפה מוחלטת של דרגת ההגברה הסופית ואולי אפילו של השנאי העצום? פיוז F1 ו-F2 יושבים על פס המתח הראשי של 44 וולט. הם רואים כמעט 90Vpp - למה שמישהו יעשה כזה דבר מטופש?

לנו יש תאוריה! לדעתנו הדרייבר, F2624 'הקפיץ' פיוזים. זה קורה אם יש יותר מידי זרם ביאס. לא בדקנו ביאס בבדיקת טרום הרכישה, אבל אנחנו יודעים שרמת ה-DC במוצא היתה אסטרונומית. עם דרייבר שמקפיץ פיוזים - הגאון מוילנה פשוט עקף את הפיוזים.

לא חשב לתקן את הדרייבר חס וחלילה. נו טוף... זה עובד, בערך, אבל רק לפרק זמן קצר. רק עד שהדרגה הסופית מתחממת מספיק בשביל לטגן את עצמה ואז... זה כל-כך מפגר שזה חייב להיות לא חוקי.

טוב... עם ספק הכח סיימנו. ביטלנו את המעקף והתקנו פיוזים חדשים ותקינים. את הדרייבר כבר שיפצנו כך שאין ממה לחשוש. ידה, ידה, ידה... החלפנו קבלים אלקטרוליטים, חידוש הלחמות, החלפת נגדים ויאללה... next!

שיפוץ מעגלי בקרת טון, פילטרים, בוררים ולחצנים

כמו הרבה רגעים בחיים - מה שעוזר לנו מאוד בשלב הזה - זה אלכוהול. הרבה אלכוהול. לא! לא לשתיה, אלא לשטיפה. מה חשבתם לכם?

החלפת נגדים, קבלים וקרטוחים - זה כבר משעמם, ואנחנו נרדמים רק מלחשוב על לחדש את מאות ההלחמות ב'מאחורה' של כל הלוחות במכשיר הזה, אז ניתן קצת לתמונות לדבר בעד עצמן...

וכמובן, את כל ההלחמות הקרות שהן בנות כמעט חמישים שנה, היה צורך לחדש בהליך שנקרא 'reflow' ובמהלכו מחליפים את הבדיל הישן בחדש. כאן, בתמונות, ה-'לפני' מלוח הדולבי, וה-'אחרי' מכלל המעגלים.

הצרות הרגילות - סרטי PC ישנים ושבירים

לוח האקוויליזר F-2653, מחובר למעשה לכניסות ה-RCA בגב המכשיר. בגירסאות הראשונות של ה-9090DB זה נעשה באמצעות סרטי PCדקיקים, בעלי מוליכי נחושת המוטבעים במרכזם. סרטי ה- PC האלה נוטים להישבר בהלחמות ובכיפופים.

המגרעות של סרטי ה-PC התגלו למתכנני המכשיר מאוחר יותר. הם הוחלפו בגירסאות הבאות בחיווט עמיד יותר. הבעיה המרכזית היא התייבשות התשתית והפיכתה לפריכה ושבירה - בעיקר בחיבורים. כל מגע במעגל או כיפוף של הסרטים, עלול לנתק את הכניסות מאחור.

זה בדיוק מה שקרה. לאחר הסרת הבורר הסיבובי בעל ארבעת המדורים, שטיפתו והלחמתו מחדש ללוח, התברר לנו שחלק מכניסות ה-RCA בגב המכשיר מנותקות.

זה היה כמעט צפוי מראש. לא נותרה ברירה אלא לפרק את החיבורים, להלחים אותם למגשרים שהלחמנו לשרידי מוליכי הנחושת של סרטי ה-PC וקיבוע של החיווט החדש בדבק אפוקסי.

הסיפור הזה - השיב את המגעים האבודים לכל כניסות ה-RCA באחורי המכשיר, אך עדיין נתגלו בעיות קטנות הקשורות במתג הסיבובי, בעל ארבעת המדורים.

המתג מנתב את הכניסה מאחור למגבר, אך גם מנתב את זרם החשמל לנורית החיווי הקטנה (6V) ולנו נוצר קצר קטן בין נורית חיווי ה-FM לנורית חיווי ה-AM בטיונר.

בחינה מחודשת של מגעי המתג גילתה גשר בדיל בין שניים מהמגעים, ולכשזה הוסר וההלחמה תוקנה - נפתרה גם הבעיה הקטנה אך מטרידה, הזו.

מה לא עשינו ובמה לא נגענו?

לא נגענו בקבלי הפילטר הגדולים של הסנסוי. מדדנו אותם. לא היתה סיבה. גם שמנו לב שהקבלים המקוריים הגדולים של Nippon Chemi-con בכל המכשיר, נמדדים תקינים - ואפילו מפתיעים בפרמטרים שוליים יחסית כמו מקדם Q וזווית פאזה. זה די מרשים!

טוב שכך! החלפת הקבלים הגדולים בעייתית משהו. יש שם בדיוק 80 מ"מ מרווח שבהם אמורים הקבלים להיכנס למקומם, על 5 ס"מ רוחב של התושבות היעודיות. התקשינו למצוא חלופה מודרנית מתאימה במידות הנ"ל. זה לא בלתי אפשרי להתקין ב-DB קבלים גדולים יותר - אבל זה מחייב שינוי מבני והחלפת המיקום. כאב ראש אמיתי!

למזלינו הגדול F2655 - לוח ה-Dolby נמצא תקין וחוץ מאשר חידוש הלחמות וחיזוק חיווט - לא נגענו בו! הלוח הזה הוא גידול סרטני במוחו של ה-9090DB וכל האודיו מנותב אליו. קשה מאוד להיפטר ממנו וקשה מאוד לחדש אותו.

זהו אחד הלוחות הדו-שכבתיים הראשונים והשכבות מחוברות באמצעות כ-60 מגשרי בדיל הידועים בכינוי pass-through. הלוח צפוף מאוד, עם גישה מאוד לא נוחה - ופגיעה בו בטעות עלולה להשבית את כל המכשיר. עדיף לא לגעת בלוח אם הוא תקין ואם אין בו שימוש - וכיום אין!

חוץ משתי הנקודות האלה - לא סיפרנו כאן על כיוון הטיונר שביצענו. קצרה היריעה אבל לסנסוי 9090DB יש טיונר מעולה ורגיש מאוד, שבנוסף לכל היתרונות שלו - הוא גם עמיד יחסית לפגעי הזמן. הוא לא עובד קשה ואין בו בלאי גדול של רכיבים, אפילו לא של קבלים אלקטרוליטים.

ככלל, הבעיה היחידה בשלדה העליונה של ה-9090DB הכוללת את הטיונר, היא לוח אספקת הכוח לטיונר. כן... יש לוח קטן, נפרד ויעודי שמספק 12.5V רק לטיונר ו-6V לנורית חיווי קליטת ה-FM סטריאו.

שיפוץ ספק הכח של הטיונר - לוח F2619

המעגל הקטן הזה פשוט מאוד. תפקידו לייצב מתח של 12.5V לטיונר של ה-DB וגם לספק קצת מתח כדי להדליק את נורית החיווי של קליטת ה-FM סטריאו. אבל הוא עובד קשה! הוא מנחית מתח קרוב ל-40V ולייצב אותו ל-12.5V והוא עושה זאת בעזרת נגדי הנחתה שמתחממים. מאוד!

החום מהנגדים לא רק שצורב את המעגל המודפס במהלך השנים, אלא שהוא מקצר מאוד את חייהם של כל הקבלים האלקטרוליטים המצויים על הלוח בצפיפות רבה.

הטיפול הסטנדרטי בלוח הזה כולל החלפת האלקטרוליטים, והניסיון לרווח אותם מעט על גבי הלוח (ומתחתיו) כדי למנוע התחממות מיותרת.

לאחר החלפת הקבלים והנגדים על גבי הלוח, שיטחנו חלק מהם על גבי השלדה העליונה כדי לרווח בינהם ולהרחיקם ממקור החום - נגדי ההנחתה.

לבסוף, מה שנותר, הוא לודא שספק הכח לטיונר אכן מייצב ומספק בדיוק את המתח הדרוש של 12.5V. זאת ניתן לכוון בעזרת טרימר המצוי על גבי לוח ספק הכח.

כיוון ביאס ואיפוס DC בסנסוי 9090DB

ההשגרה הכי מפחידה ושנואה בכל סנסוי 9090DB היא כיוון הביאס. הפרוצדורה מכונה idling current adjustment ונוהגים להמשיל אותה לכיוון טורים סרק במנוע בעירה פנימית ברכב. בפועל זהו תאור חלקי ומאוד לא מדוייק.

המטרה המדוייקת של כיוון ביאס היא לוודא שכל טווח תדרי האודיו מ-20Hz עד 20KHz נכנס בעקומת ההיענות של הטרנזיסטורים הסופיים, בין מצב ההרעבה למצב הרוויה שלהם. זה נשמע מסובך אבל בפועל אנו מקבלים מהיצרן את הנתונים ורק נדרשים לבצע מדידה וכיוון.

בד"כ אנו מודדים מתח על גבי נגדי האמיטר של הסופיים - מה שמתרגם על-ידי חוק אוהם לזרם סרק על גבי הסופיים. אלא שבמקרה של הסנסוי 9090DB המדידה היא מדידה של זרם בטור (לא של מתח) והיא מתבצעת על-ידי החלפת הפיוז הראשי של הערוץ ברב המודד.

הבעיה עם מדידת זרם בטור מעבר לכך שברוב הרב-מודדים אנו נדרשים להחליף את אחד הטרמינלים של הפרובים, ומעבר לכך שבפלוק קיים תמיד חשש לשרוף את הפיוז היקר של המכשיר, היא שפשוט אין גישה נוחה לבית הפיוז של הסנסוי, שעל גביו מתבצעת המדידה.

זאת ועוד... הטרימרים היעודיים לביאס, שיושבים על גבי הדרייבר, הם מהסוג הסופר רגיש. חצי מעלה של סיבוב עשויה להשפיע דרמטית אם בכלל הטרימר מוכן להסתובב כה קלות. בדרך כלל קיימת בעיה של אובר-שוט (כיוון יתר) וכשמדובר בזרם ביאס - זה מסוכן. במיוחד למכשיר.

לבסוף, כל הפרוצדורה הזו תלויית טמפרטורה, כלומר תלויית זמן - והיצרן לא ציין כמה זמן. אנחנו מבצעים את המדידה באופן מסורתי ומומלץ קהילה בדיוק ארבע דקות לאחר נקישת ממסר ההגנה. למה? כובע! זה עובד.

ואז משנים כיוון איפוס DC וצריך להתחיל מההתחלה לאחר כעשר דקות של קירור המכשיר. זו הסיבה ששתי הרוטינות הלללו מתבצעות בו-זמנית בעזרת שני רבי-מודד. אפשר לשרוף על זה חצי יום עבודה בשקט.

באיפוס DC אנו מוודאים שמתח ה-DC שזולג ביחד עם אות ה-AC המוגבר לרמקולים אינו עולה על המידה המותרת. בד"כ מדובר בעד כמה עשרות בודדות של אלפיות וולט. ב-9090DB היצרן מתיר טווח מצומצם של עד 10mV. אנו שואפים למידה הקרובה יותר לאפס.

הכיוון מתבצע בעזרת טרימרים יעודיים, אחד עבור כל ערוץ, על גבי לוח F2624 - הדרייבר המפורסם.

ויהי אור!

נורות הסקאלה של ה-DB הן נורות להט 8V בתצורת 'נתיך' של פעם. אנחנו מוצאים אותן לא אמינות, מתחממות וגורמות לנזקים - וגם לא אחידות בתאורה שלהן.

אולי פעם היו יצרנים שידעו לעשות אותן יותר טוב. היום קשה להשיג אותן, ואלה שמגיעות אלינו הן בדרך כלל דרעק אסיאתי שלא מחזיק שבוע.

את הנורות האלה אנחנו אוהבים להחליף בנורות לד שמגיעות בתצורת נורות נתיך 31 מ"מ. פעם זה היה סיפור להחליף תאורת וינטאז' בלדים, והיינו צריכים לדאוג ליישור ה-AC בכוחות עצמנו. היום זה קל מתמיד.

בשורה התחתונה החלפנו את רוב התאורה של המכשיר. אפילו את נורית החיווי של המחט. זוהי נורית 'גרגר אורז' זעירה של 5V ולהכניס אותה לתיבה הקטנה של המחט - לא קל! גם את תאורת המיטרים של הטיונר החלפנו.

בסוף, לאחר החלפת מרבית הנוריות של המכשיר - זה כבר נראה אחרת לגמרי - והרבה יותר טוב!

ולבסוף... דיסקו!