שיפוץ לנקו L-75? כך עושים זאת!

אוברהול מקיף לקלאסיקת וינטאז' מבוקשת

הפטיפון של הסבא

הגיעה אלינו צעירה עם הפטיפון של הסבא שלה, משורר מוכר בישראל. רצתה לשפץ, לשמר, שיהיה למורשת ולמזכרת. הפטיפון מדגם Lenco L-75, בתצורה האיטלקית, שנמכרה לחברת Leak הבריטית - בבסיס עץ יחודי של החברה. אחד הפטיפונים מונעי הגלגל המוצלחים והמבוקשים בעולם הוינטאז'.

סיפרה לנו שהפטיפון כבר היה אצל 'מישהו'. אנחנו מכירים היטב את ה-'מישהו' הזה. מכירים מקרוב. שם לדבריה התקינו על ה-L-75 את הראש הכי זול מסדרת OM של אורטופון וחייבו את הצעירה ההמומה ב-1000 ש"ח. מנוולים!

אין גבול לחוצפה ולניצול. כדי לצמצם את האפשרות שזה יקרה שוב למישהו, נראה כאן מה באמת כולל שיפוץ של פטיפון קלאסי. נתיחס ל-L-75, אבל באופן כללי רוב מה שמוזכר כאן תקף לגבי רבים מדגמי הפטיפונים הקלאסיים מונעי הרצועה והגלגל, בעלי הפלטות הכבדות של פעם.

איבחון תקלות ובעיות

מעבר לראש OM5 שלא מתאים לזרוע ה'כבדה' (מסה אפקטיבית גבוהה) של הלנקו, איבחנו בעיות רבות נוספות. ראשית הציר הראשי יבש לחלוטין וניכר שלא שימנו אותו במידה ראויה עשורים רבים.

הציר עטוף בגלילי ברונזה נקבובית, מותג של חברת 'קרייזלר' בשם Oilite שהיא בבסיסה 'ציר המשמן את עצמו'. הברונזה אוגרת שמן במידה של כ-25% ממשקלה, ומשמנת את הציר שהיא עוטפת.

באופן תאורטי, בפטיפון שאינו מסובב את הפלטה במהירויות גבוהות היוצרות חיכוך רב וטמפרטורות גבוהות - שימון בבית החרושת אמור להספיק לעשורים רבים. בפועל, טמפרטורות קיץ ישראלי לא עושות לציר טוב ונדרש שימון תכוף יותר. פעם בשלוש או ארבע שנים נחשב לקצב ראוי.

הציר הזה של הלנקו היה יבש לחלוטין. לא רק הציר, גם טבעת הלבד המקיפה אותו ומהווה מאגר של שמן רזרווי לסיכוך היתה יבשה. ניכר שהזניחו את הציר בטיפול הקודם.

שנית, המנוע לא הסתובב חלק. קשה להעביר את התחושה הזו בכתב, אבל כשמסובבים את הרוטור הארוך של המנוע בין האצבעות - אפשר לצפות לסיבוב רציף וחלק שאורך מספר שניות. זה לא קרה.

אין ברירה, נאלץ לפתוח את המנוע, לבדוק מה מצב הגריז הישן בין תושבות המסבים, לנקות ולבדוק מה קורה עם משטח החיכוך (thrust pad) עליו נשען הרוטור בתושבת האחורית..

בעיה נוספת שאיתרנו היא גלגל ההינע (איידלר) המרעיש. הגלגל מלוכלך , הגומי נראה יבש ויתכן שהוא סדוק - מה שמייצר דפיקות מחזוריות במפגש עם הפלטה, בכל סיבוב של הגלגל.

הזרוע ביחידה המונחת לפנינו במצב קוסמטי מחריד עם ציפוי כרום קשקשי ומתקלף. גם מצבה הפיזי לא מבריק. חלקה האחורי של הזרוע קרס ואינו נושא את המשקולת המאזנת. מתלה האנטי-סקייט המקורי נעלם כנראה לפני עשורים. נצטרך להשיג או לייצר אחד חדש.

שתי בעיות אחרונות שאיבחנו קשורות בכבילה. כבל הכח המקורי כולל תקע פלסטיק ישראלי (שני חצאים מפלסטיק מהודקים בבורג, כאשר החיווט מחובר לשלושת הפינים בפנים באמצעות ברגים).

אנחנו לא אוהבים את התקעים האלה. בסוף תמיד החוטים בפנים משתחררים, והפלסטיק זול וחלול וכל מכה שהתקע מקבל מחלישה עוד יותר את החיבורים.

אנחנו מעדיפים כבל תקני עם ראש יצוק. הכי טוב - כבל 'קומקום' תקני - ועוד יותר טוב שקע IEC שמאפשר למשתמש לחבר איזה כבל כח שיבחר.

אותו הסיפור בנוגע לכבילת האודיו. הכבלים המקוריים של הL-75 דרעק. הם לא מסוככים כמו שצריך ונוטים להציג הפרעות RF לפלט האודיו. הטרמינלים שלהם לא מתיישנים יפה, החיבורים מתרופפים ומייצרים המהום טורדני.

את כל בעיות הכבילה, כולל העובדה שהיא ארוכה באופן בלתי-סביר ונשרכת מאחורי הפטיפון בבחינת 'תאונה המחכה לקרות', אנו נפתור באמצעות התקנת שקעי RCA ושקע IEC שיאפשרו ללקוחה שלנו לחבר לפטיפון איזו כבילה שתבחר.

ולבסוף... הראש! אנחנו הולכים להיפטר מהראש חסר הכריזמה והאיכות שהתקין מי שהתקין בקצה הזרוע, שלא לציין את המחט הקורסת שלו - ולהרכיב שם משהו שלא ירושש את הלקוחה אבל גם יפיק פלט אודיו סביר ויתאים יותר לזרוע המאסיבית של הלנקו L-75.

שיפוץ

• טיפול ציר ראשי

  הציר של ה-L-75 הוא אחד הראויים לשבח בקטגוריה זו של פטיפונים כבדי פלטה. הוא בנוי בפשטות, מבוסס על מיסבי ברונזה נקבובית (Oilite) המשמנים את עצמם, ועל משטח חיכוך (thrust pad) מניילוטרון (סוג של פולימר - חלק כמו 'טפלון' אך קשיח הרבה יותר) המגובה בפלטת תמיכה (thrust plate) יציבה במקומה להחזקת הציר ומשקלה של הפלטה.

  עיקר השיפוץ של הציר עוסק בניקיון שמנים ומשקעים ישנים. עם זאת, התופעה המוכרת בצירים אלה היא 'חפירה' של גומחה/שקערורית בניילטרון. הטיפול הרגיל הוא החלפה של משטח החיכוך או הפיכתו לצידו החלק והבלתי-פגום.

  בצידו התחתון של הציר המרכזי החרוט מפלדת אל-חלד מצוי בית כדורית המסב ובתוכו מצוייה כדורית מתכת 5 מ"מ. תקידה של זו, בניגוד לסברה הרווחת, אינו להסתובב אלא להוות משטח חיכוך בעל שטח קטן - שבא במגע עם הניילוטרון של משטח החיכוך.

  אנו נבצע שטיפת בית הציר, היפוך של משטח החיכוך התחתון, החלפת כדורית מסב המתכתית בכדורית קרמית בעלת מקדם חיכוך נמוך יותר, ובעיקר ניקיון ושימון.

  

  

  

  

  

  

  

  

  

• אוברהול מנוע

  המנוע של הלנקו L-75 הוא מנוע אינדוקציה בעל הספק נמוך. הוא אמין מאוד, שקט והייחוד שלו הוא רוטור בעל ציר שיפועי עם קוטר משתנה. הקוטר המשתנה מאפשר למערכת ההינע הייחודית הזו להניע את גלגל ההינע (איידלר) במהירויות שונות.

  המהירות נקבעת על פי נקודת המגע של האיידלר עם ציר הרוטור ועל-ידי הזזת האיידלר על-גבי הציר המשתמש יכול לבחור כל מהירות אפשרית בין 16 ל-78 סל"ד.

  

  הרוטור יושב בין שני חצאי גוף המנוע ומקובע בשתי קצותיו באמצעות תושבות כדוריות המיישרות עצמאית את הציר ביחס למנוע. התושבות עצמן מקובעות בבתי התושבת וכל העסק עטוף בשכבה של גריז לסיכוך, כך שהתושבות חופשיות לנוע מעצמן.

  הבעיה המוכרת של המנוע הזה. היא שהגריז המקורי הופך להיות צמיגי מידי ואף מתאבן ותוקע את המנוע. זו בדיוק הבעיה של המנוע שלפנינו.

  לרוטור של לנקו יש, בקצהו האחורי, משטח חיכוך מניילטרון, בדיוק כמו בציר הראשי. במהלך השנים הרוטור 'חופר' בניילטרון, כך שנוצרת שם גומחה שקערורית. את המשטח הזה נהפוך לצידו החלק, כך שהרוטור לא יתקל ביותר חיכוך ממה שתוכנן לו.

  בסיכומו של הליך אנו הולכים לנקות את הגריז הישן מבתי התושבות, לגרז מחדש ולהפוך את משטח החיכוך.

  

  

  

  

  

  

  

  

  

  

  

• טיפול בגלגל הינע

  בפטיפונים של לנקו היו מספר דגמים של גלגלי הינע. חלקם מפלסטיק, חלקם ממתכת (אלומיניום). המשותף לכולם הוא שהשפה הבאה במגע עם רוטור המנוע מצד אחד, ועם הפלטה של הפטיפון מצד שני, לעולם עשויה מגומי.

  לגומי של גלגל ההינע יש נטיה להתקשח עם השנים ולאחר-מכן להתפורר. לעיתים הגומי מתקשח כך שנראה כאילו מדובר בטבעת פלסטיק. אם הגומי סדוק, מה שקורה לא אחת, הוא ייצר דפיקות מחזוריות בפלטה בכל סיבוב.

  אין לזה פתרון הולם בתיקון אלא בהחלפת טבעת הגומי היכן שמדובר בטבעת. את גלגל ההינע הישן של ה-L-75 לא נוכל להציל. נחליף אותו בגלגל הינע במצב טוב מיחידה תורמת.

  

  

  

• שיפוץ זרוע

  הזרוע שקיבלנו במצב קוסמטי ירוד. ציפוי הכרום התקלף ונראה קשקשי ומרופט. מבחינה מכנית חלקה האחורי של הזרוע, זה שנושא את המשקולת המאזנת, קרס.

  

  את ציפוי הכרום לא נוכל לשחזר ללא שליחת הזרוע לציפוי אלקטרוליטי. זהו הליך יקר וממושך שכולל פירוק מורכב של חלקי הזרוע שאינם מיועדים לפירוק. בגדול - זה יותר עבודה מכל שיפוץ פטיפון בכללו.

  מה שכן אפשרי, הוא לשייף את ציפוי הכרום לגמרי ולחשוף את האלומיניום של הזרוע - ואז להבריק אותו, או לכסות את הכל בציפוי 'שרינק' ולהעניק לזרוע מראה אלגנטי יותר.

  בנוסף, הציר של הזרוע של הלנקו הוא מסוג 'מסב סכין' שמאפשר לזרוע להתנדנד מעלה ומטה על חודו של להב. הלהב עצמו נתמך בתושבות פולימריות בתצורת 'V' והתושבות האלה נוטות להתדרדר ולאבד צורה כמו גומי ישן.

  אנו עומדים לשפר את מראה הזרוע באמצעות בידוד 'שרינק' מתכווץ, להחליף את תושבות ה-'V' ולתקן את אחורי הזרוע הקורסים.

  

  

  

  

  

  

  

• החלפת כבילה / התקנת שקעי פאנל

  הכבילה המקורית של לנקו מעולם לא מצאה חן בעינינו. חיווט האודיו אינו מאיכות גבוהה, הסיכוך לוקה בחסר והטרמינלים זולים ונוטים לייצר בעיות המהום. כבילת הכח (חוט חשמל) דקיקה ולא תקנית.

  הכי גרוע... הכל ארוך מידי. מי צריך שני מטר כבלי RCA ושני מטר חוט חשמל? הכל נשרך מאחור בפקעת ספגטי מכוערת, ורק מחכה שנדרוך על משהו כדי שהפטיפון יפול לנו מהידיים בשינוע ממקום למקום.

  אנחנו בעד לבטל הכל - להתקין שקעים יעודיים בפאנל האחורי (בדק עצמו) ולתת למשתמש לבחור איזו כבילת RCA לחבר לשם ובאיזה כבל כח להשתמש.

  זה כולל קצת עבודות נגרות - אבל זה בדיוק מה שעשינו.

  

  

• החלפת ראש וכיוונים גאומטרים

  הראש שהותקן על הזרוע ה'כבדה' של הלנקו מסדרת OM-5 לא מתאים שם. הזרוע מקריסה את המחט הקפיצית והעדינה וזה בדיוק איך שקיבלנו אותו. עם מחט שקרסה.

  לא באמת מדובר במשקל של הזרוע אלא במסה האפקטיבית שלה, שזה מונח להדיוטות שמשמעותו הפיזיקאלית היא המומנט של האנרציה של הזרוע. לא ניכנס לכך כרגע, אבל התאמת ראש לזרוע הוא הליך קריטי לביצועים.

  למגוון הראשים לפטיפונים, ובעיקר למחיריהם - אין סוף. בסופו של יום מדובר תמיד בסוג של פשרה בין איכות, התאמה לזרוע ומחיר. הפתרון שלנו במקרה זה הוא להשתמש בראש של אודיו-טכניקה מסוג AT-91.

  לא מדובר בראש 'אודיופילי' אבל, מצד שני, גם לא מדובר בברירת המחדל הסינית הזולה שנקראת AT-3600, הראש עם המחט הלבנה המצוי על כל צעצועי המזוודה הסינים המחורבנים.

  בניגוד להעתק הסיני - ה-AT-91 מיוצר בסין על-ידי החברה היפנית. הוא זהה לחלוטין לאותו ראש שיוצר בעבר ביפן. ההבדל הוא שמחירי הראש היפני מתחילים ב-400 ש"ח באי-ביי. שלנו... פחות!

  הבדל נוסף הוא שה-AT-91 יכול לספוג את המסה האפקטיבית הגבוהה של הזרוע של הלנקו והמחט שלו יכולה לקבל 2.2 עד 2.5 גרם של כח אנכי - בלי בעיות של קריסה או יצירה של רזוננסים בלתי-רצויים.

  לאחר ההתקנה של הראש החדש בשלה של הלנק נבצע את כל הכיוונים הגאומטרים הנדרשים ונשחרר את הפטיפון ללקוחה.

  

  

סיכום

כך מבצעים שיפוץ ליחידת לנקו L-75 וזה מה שהיינו מצפים לקבל - אם היינו במקום הלקוחה שלנו. אנחנו לא יודעים מי בדעתו השפוייה היה גובה 1000 ש"ח עבור החלפת ראש זול - ומזניח את כל השאר.

אנחנו גם לא יודעים מדוע היא הסכימה לשלם סכום כזה. כנראה שלא היתה לה ברירה, או שסיפרו לה סיפורים... אנחנו לא נכנסים לזה. בכל מקרה, הצבנו כאן רף - וזה הסטנדרד אצל משפצי פטיפונים מקצועיים בארה"ב, לפחות אלה שיודעים מה הם עושים.

אנחנו מקווים שכל מי שנתקל בבלוג הזה - ידע גם הוא למה לצפות.

ואגב... עבור כל הסיפור הזה גבינו 250 ש"ח. זה נמוך מידי, אבל לא רחוק מהתמחור הריאלי שנגבה בפעם הבאה. בפעם הזו הרגשנו שהלקוחה כבר שילמה יותר מידי. לא לנו ולא באשמתנו אבל עדיין, הרגשנו אחריות קולקטיבית והתביישנו במה שעשו לה. אנו מקווים מאוד שזה לא יקרה שוב.